-על המאבק-


בערב מוצאי שבת ואולי לכבוד חג החירות היהודי, אני יושב ומחטט בספרו של אלבר קאמי, האדם המורד. אני מחפש דרכים, רעיונות, משפטים, אשר יצדיקו את יצר המרדנות שבי, את ראשי המורם מעפר, זה המבקש לומר;לא! ומדוע עלי להצדיק את עצמי?, אני שואל באותה הנשימה...
ואז אני נזכר... שאני עובד כבר שנתיים בשכר מגוחך (שעלה משכר המינימום ל25 שקלים לשעה!), עבודה סיזיפית וקשה אשר מכלה את משאבי הרגשיים והנפשיים בקלות יתרה .  תוצר המשלב בתוכו מדיניות ממשלתית מעוותת וחזירות קפיטליסטית.
ולפני כן, אני ממשיך להזכר כי בא לו שמי- נמרוד, המופיע בספר בראשית. וכך,  לא פעם או פעמיים ננזפתי במתיקות על ידי אנשי הדת המטיפים את דת היהודים, בני עמי שלי,  על נשיאת שמי, גם אם ללא עוול בכפי, וגם אם בצניעות נשאתיו.

ואז מבליחה המהפכה הצרפתית הנודעת לשמצה, ומנהג עריפת ראשי מלכים אשר ליווה אותה. (אינני מבקש להצדיק אלימות גרוטסקית, אלא רק לרמוז למהלכים של כח).

ההצדקה העצמית , הינה חלק מהדיאלקט האנושי. מהיותנו עם אחרים בעולם. בזכרונותיי המוקדמים אני נקלע אליה, כאשר אני נולד למשפחה שבה היה צורך להצדיק עצמך בכל עת, וחיצי הביקורות בה, עפים לילות כבקרים
(וימחל לי אבי היקר על ההכללה!).


וכך, בנימה זו, כאשר יושבים אתם ואתן אל מול מסך העולם הווירטואלי, בבטן שבעה, לאחר ארוחות החג, או סתם בבטן שבעה, אני פונה אליכן/ם, הקוראות והקוראים. אני פונה אל לבכן/ם הפועם בעצמה.  אני פונה אל צאצאי העבדים השחורים שיובאו כסחורה גרידא מן הניכר לארצות הברית, אני פונה אל הנשים שבכן, המשועבדות למין ולאלימות ועודן מתבוססות בדמן של אחיותיהן, בעולם הפטריארכלי שלנו.  אני פונה אל אחיי היהודים הזוכרים את יקיריהם אשר שרדו את השואה, ובאותה הנשימה אל אחיי הערבים היודעים שישנה דרך אחרת מעבר ליהדות כובשת ולאסלם אלים, אני פונה אל האנושי שבכם ומבקש להזכיר דבר פשוט,


אנו נולדנו חופשיים, ואם זו איננה האמת לאמיתה, יורשה לי לאמר כי נולדנו חופשיים ברוחנו.

 אמת זו, לא יהיה ניתן לשעבד לעולם. 




*

כמה קישורים למאבקים עכשוויים אשר אני מתכבד להיות שותף להם בתקוותיי ובעוונותיי: 
(יש ללחוץ על התמונה על-מנת להגיע לקישור הרלוונטי)


 *

על מאבקה של נועה ארנטל, להפקיע חזרה את רשותה על גופה שלה ואת גופן של אחיותיה, מידי המדינה:

 *

על מאבק הפליטים הגלובלי:

 
 
 
Make a Free Website with Yola.